בעל שליטה ומנהל חברה ישראלית, עבר לגור עם משפחתו בקפריסין. אחיו בעל השליטה והמנהל הנוסף בחברה ממשיך את הפעילות בחברה. בכוונת בעל השליטה שעזב, להקים חברה בקפריסין שתתן שירותים לחברה בישראל. האם יש מגבלה במשיכת פיצויים בסיום עבודתו כשכיר בחברה? 

מענה

ככלל, סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה התשכ"א-1961 ( להלן: "הפקודה"), קובע פטור במשיכת פיצויי פיטורים בסיום יחסי עובד ומעביד. תקרת הפטור תלויה בשכרו הקובע של העובד ומוגבלת בתקרה אשר מתעדכנת משנה לשנה (נכון לשנת 2023 התקרה עומדת על סך 13,750 ₪ לשנה). 

אקדים ואומר כי הענקת פטור זה איננה אוטומטית היות ורשות המיסים בוחנת האם באמת התנתקו יחסי העבודה באופן סופי ומוחלט, קל וחומר כשמדובר בבעל שליטה בחברה. 

רשות המיסים התייחסה לשיקוליה בהחלת הפטור האמור בחוזר מס הכנסה מספר 21/2004 "הזכאות לפטור על מענקי פרישה – סעיף 9(7א) לפקודה". 

בחוזר זה, נקבע כי על מנת שרשות המיסים תכיר בפיטורי העובד מהחברה, חייב להתקיים ניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעביד בין העובד לחברה וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו בתחום דיני העבודה, כך לדוגמה:

סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), קובע כי הפסקת עבודה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על תקופת של 6 חודשים, אינה פוגעת ברציפות העבודה ועל כן לא נחשבת לסיום מוחלט. כלומר, בכדי לטעון לניתוק יחסי עובד-מעביד מוחלט, אמורה תחילה לחלוף תקופה העולה על 6 חודשים. אדגיש כי גם במקרה ועברו 6 חודשים, אין בכך ערובה שיחסי העבודה אכן נותקו  וכל עניין ייבדק לגופו. 

בעניין בעל השליטה נדרש להוכיח מספר רבדים אשר בצירופן יעידו על סיום יחסי עובד מעביד מוחלט, כך לדוגמה:

1. החברה הקפריסאית התאגדה לצורך כלכלי עסקי אמיתי ולא לצורך תכנון מס בלתי נאות.

2. ישנו צורך אמיתי למעבר בעל השליטה לקפריסין וזאת בכדי לנהל את ענייני החברה הקפריסאית.

3. ישנם עובדים נוספים (בעדיפות לתושבי המקום), אשר מקיימים פעילות אמיתי.

4. המעבר נעשה לתקופה ארוכה מחצי שנה ובו מתקיים ניתוק מוחלט בין בעל השליטה לחברה הישראלית.

אדגיש ואומר, כי דוגמאות אלו הינן רק חלק קטן מהסיבות הנדרשות אך יכולותלתת אינדיקציה לנושא.

נוסף על האמור, אדגיש כי ישנם עוד מגוון רחב של סוגיות מס ובהתאמה חשיפה לתאונות מס העולות ממעבר זה, כגון:

1. האם החברה הקפריסאית נחשבת לחמי"ז (חברת משלח יד זרה).

2. האם הקשרים העסקיים בין החברות (הקפריסאית והישראלית) נעשות בהתאם ל"מחיר שוק" כהגדרתן בסעיף 85א לפקודה.

3. השלכות של סעיף 3(ט1) לפקודה במתן הלוואות מהחברה הישראלית לקפריסאית.

לסיכום האמור לעיל

השאלה עוסקת באירוע מורכב מאוד מבחינה מיסויית שעלול להביא לידי תאונות מס קשות, לאור זאת, מומלץ להיוועץ בצורה פרטנית עם מומחה מס,אשר יבחן את פרטי העסקה ויתאים את ההתאגדות בהתאם למכשולים הקיימים. בנוסף, ראוי לבחון האם כדאי לפנות לקבלת החלטת מיסוי מקדמית בעניין (פרה- רולינג) אשר יגביר את הוודאות בנושא.

נטל המיסים הינו מרכיב חשוב בבדיקת כדאיות כלכלית בעסקאות. על כן, משרדנו מספק ייעוץ מס מקיף בנושאים שונים, לרבות השלכות המס על עסקאות ופעולות שונות. מטרתנו הינה לעזור ללקוחותינו לקבל החלטות מושכלות בטרם עשיית הפעולה ו/או ביצוע העסקה.

אנו מלווים רואי חשבון, יחידים וחברות באופן הדוק וזאת על מנת לפתח אסטרטגיות המותאמות אישית לכל עסקה אשר מבטיחות עמידה בחוקי המס החלים תוך הפחתת נטל המיסים באופן חוקי ומיטבי.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המשרד או המשיב אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.